#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קי. מה דורשים מדכתיב והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו? 	"חד ששונא לא ידון. אידך לרבי יהודה ששונא לא יעיד, ולרבי יוסי ברבי יהודה לפסול בדין אחד שני דיינים ששונאים זה את זה.(ד""ה ברייתא) "	סנהדרין כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיא. דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים. האם זו טענה ומדוע 1) לנחש 2) לכל מסית? 	"1) לנחש הוה טענה. כתבו התוס' (ד""ה דברי) שהוא משום שלא נצטוה שלא להסית ולא נענש אלא לפי שבאת תקלה על ידו.<br>2) כתבו התוס' שלכל מסית אינה טענה כיון שנצטוה שלא להסית נמצא שכשמסית עובר."	סנהדרין כט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיב. האם הב""ד טוענים עבור הבעל דין או עבור בניו 1) משטה אני בך או טענת זכות 2) אדם עשוי שלא להשביע את עצמו 3) אדם עשוי שלא להשביע את בניו? "	"1) בדיני ממונות אין טוענים לו. בדיני נפשות טוענים לו טענת זכות, ולמסית אין טוענים. וכתבו התוס' (ד""ה כך) שלבניו גם בממונות טוענים אא""כ אביהם היה שכיב מרע שאז אומרים שאין אדם משטה בשעת מיתה.<br>2) אפילו לו טוענים וכ""ש לבניו.<br>3) לר' ישמעאל ברבי יוסי אין טוענים לרבי חייא טוענים."	סנהדרין כט. - כט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. האם כותבים שטר הודאה כשהודה במטלטלים שאינם בעין ומדוע 1) בפני שנים 2) בפני שלשה? 	"1) קנו מידו כותבים שסתם קנין לכתיבה עומד. לא קנו מידו אין כותבים דניחא ליה מלוה ע""פ ממלוה בשטר.<br>2) אם קנו כותבים. אם לא קנו:<br>לרב כותבים כיון שעשאם ב""ד והפקירן הפקר.<br>לרב אסי אין כותבים. היה מעשה וחשש רב לשיטת רב אסי.<br>לרב אדא בר אהבה אם היו מכונסים מאליהם אין כותבים מפני שלא עשאם ב""ד ויתכן שהיה מודה בפניהם גם אם היו שנים. כנסם הוא כותבים מפני שעשאם ב""ד.<br>לרבא אפילו כנסם הוא אין כותבים עד שיאמר להם שיהיו עליו דיינים.<br>למר בר רב אשי אפילו אמר שיהיו עליו דיינים אין כותבים עד שיקבעו מקום לדון וישלחו שליח לזמן לדין, שהואיל ועומד בדין נעשית כמלוה בשטר שגלויה לכל. כתבו התוס' (ד""ה מר) שהריב""ן בשם רש""י ורבינו גרשום ור""ח פסקו כמר בר רב אשי ואילו בסדר תנאים ואמוראים פסק דלא כמר בר רב אשי."	סנהדרין כט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיד. האם כותבים שטר הודאה כשהודה בפני שנים ומדוע 1) בקרקעות 2) במטלטלים בעין? 	"1) אם קנו מידו כותבים. אם לא קנו מידו לאמימר אין כותבים, ולמר זוטרא כותבים שהואיל ואינה מחוסרת גביה שלו היא משעת הודאה <sup>מט</sup>. והלכה כמר זוטרא.<br>2) אם קנו מידו כותבים. אם לא קנו לרבינא כותבים שהואיל וצבורים ומונחים הרי הם כקרקע ושלו הם משעת ההודאה. לרב אשי אין כותבים כיון שמלוה להוצאה ניתנה שמא יוציאם ולא נוח לו שיהיה שטר עליו <sup>נ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מט.  והר""ן פירש דאמימר ס""ל דאין לעדים לכתוב שטר מדעת עצמם דהא קי""ל דכל שטר בעינן צוואת המקנה, ומר זוטרא ס""ל דודאי דבכל אודיתא דמטלטלי צריך שיעשוהו בצוואת המודה, אבל בהודאה דקרקע ס""ל דכיון דאין שום נזק למי שעושה ההודאה אם העדים יכתבו שטר מזה אנן אמדינן שדעתו שיכתבו, ומן הסתם כותבים כאילו ציוה לכתוב.
<br>נ.  והר""ן כתב דודאי דאי איתנהו בענייהו פקדון הוו ולא מלוה והטעם שאין כותבים הוא שבלא שטר יכול לומר החזרתי ואילו כשיש שטר לא יכול לומר החזרתי.</span>"	סנהדרין כט:		
